ה עצם הבריח היא עצם דקה יחסית של חגורת הכתפיים, אשר מועדת מאוד לשברים בגלל מיקומה החשוף ישירות מתחת לעור. שברים בעצמות עצם הם שברים בעצמות הנפוצים ביותר בקרב 10 עד 15 אחוזים.
מהי עצם הבריח?
כפי ש עצם הבריח (עצם הבריח) היא עצם מעוקלת מעט בצורת S המונחת משני הצדדים ושייכת לגדר הכתפיים לצד שתי עצמות העצם (שכמות).
עצם הבריח מחברת באופן מלאכותי את עצם החזה (עצם השד) עם האקרומיון (גג הכתפיים, גובה הכתפיים), מרכיב של עצם השכמה. יחד עם עצם החזה נוצר עצם הבריח את המפרק sternoclavicular המדיאלי (מפרק עצם הבריח העצם), ואילו המפרק האקרומיוסקלביקולרי (מפרק הכתף) נוצר לרוחב עם האקרומיון.
מכיוון ש עצם הבריח ממוקמת מתחת לעור, העצם מושפעת לרוב משברים.
אנטומיה ומבנה
האדם עצם הבריח היא עצם באורך 12 עד 15 ס"מ, שהיא כפופה או מעוקלת בצורת S. עצם הבריח מחולקת לשלושה חלקים.
Extritas sternalis הוא חלק הקצה הפונה אל עצם החזה, שיש לו משטח משותף עגול (facies articularis sternalis) והוא נחשב כחלק מהמפרק הסטרנוקלביקולרי. חתיכת הקצה הפונה לאקרומיון נקראת extremitas acromialis ויוצרת את המפרק האקרומיוסקלביקולרי עם האקרומיון. למשטח המפרק של extremitas acromialis, מה שמכונה Facies articularis acromialis, יש שיטוח בצורת אוכף.
היצירה האמצעית בין שני חלקי הקצה הללו נקראת קורפוס claviculae וניתן לחלק אותה לשליש לרוחב ולשני שלישים מדיאליים. הסיבים של musculus deltoideus (שריר דלתואידי) מקרינים קדמית אל השלישי לרוחב ואלו של musculus trapezius (שריר הטרפזיוס) מקרינים אל השלישי לרוחב. באופן נחות, הרצועה של conoideum, השייכת למפרק acromioclavicular, נקשרת לשחפת הקונויד (בליטת עצם) ולרצועה הטרפזית לקו הטרפזואידי (רכס העצם).
לשני שלישים המדיאליים של עצם הבריח הם שלושת הקצוות, שוליים קדמיים, אחוריים ועליונים, ושלושת המשטחים של פנים קדמיות, אחוריות ונחותות.
פונקציות ומשימות
ה עצם הבריח מחובר מדיאלית לעצם החזה דרך המפרק sternoclavicular ומאוחר יותר אל עצם השכמה דרך המפרק acromioclavicular. בהתאם, עצם הבריח ממלאת תפקיד חשוב בניידות ויציבות מפרק הכתף.
במיוחד לצורך הגבהה לרוחב (תנועת הרמה) של הזרוע מעל האופק, יש צורך לשאת את שני המפרקים הנקובים. למרות שהמפרק הסטרנוקלביקולרי נמצא יחסית רחוק ממפרק הכתף, הוא משתתף באופן מכריע בתנועת מפרק הכתף. עצם הבריח משמשת גם כנקודת מוצא לשרירים שונים כמו שריר הסטרנוקלידומסטואידי (לכיוון עצם החזה) ושריר הדלתואידוס (לכיוון האקרומיון) וכן לרצועות שונות (כולל הרצועה הקורקווקליקולרית, הרצועה הקונידית).
לדוגמא, הרצועה הקורקווקליקולרית מייצבת את המפרק acromioclavicular ומונעת את החלק החיצוני של עצם הבריח מהחלק העליון. הרצועה הקוסטוצלביקולרית הממוקמת בפנים הנחותות של שני שלישים המדיאליים מייצבת גם את המפרק sternoclavicular ומקבעת את עצם הבריח לחזה. שריר הדלתואידי, הנצמד לשליש הרוחבי של עצם הבריח, משתתף בחטיפה (התפשטות), אנטיבציה (תנועה בכיוון קדמי) והיפוך (כיפוף בכיוון הגבי) של הזרוע.
שריר הטרפז, המחובר לאותו שליש של עצם הבריח, מעורב בתנועות הרמת הזרועות ומייצב את הכתף כאשר משתמשים בו בכבדות, כמו למשל נשיאת עומסים כבדים.
מחלות, מחלות והפרעות
ה עצם הבריח ניתן להרגיש במלואו ישירות מתחת לעור ובהתאם חשוף מאוד ונוטה לשברים. שברים בעצמות הבריח הם המחלה הנפוצה ביותר של עצם הבריח, ומהווים 10 עד 15 אחוז מכלל שברים בעצמות, כאשר השליש החיצוני ביותר מושפע ברוב המקרים.
אלימות ישירה כתוצאה מנפילת אופניים, תאונת רכיבה או טראומה אחרת במהלך פעילויות ספורטיביות מובילה לרוב לשבר עצם הבריח. במקרים נדירים, נפילה על הזרוע המושטת יכולה להוביל בעקיפין לשבר בעצם הבריח. ניתוק או פריקה של המפרק האקרומיוסקלביקולרי (פריקת ACG) הוא גם פגיעה שכיחה בעצם הבריח. כאן, קרע (קרע) הקשור בתאונה ברצועה המייצבת ובמנגנון הקפסולרי של המפרק האקרומיוסקלביקולרי מוביל להרמת הקצה החיצוני של עצם הבריח באמצעות משיכת השריר.
צעד מוחשי נוצר באופן תת עורי בין סוף עצם הבריח לאקרומיון. הפעלת לחץ לרמה זו יכולה לעורר את תופעת מפתח הפסנתר האופיינית לקרעים ברצועה. ניתוק המפרק sternoclavicular, לעומת זאת, הוא נדיר ובדרך כלל ניתן לטפל בו באופן שמרני.
התנוונות הקשורה לגיל במפרק acromioclavicular יכולה לגרום לשינויים מפרקים עם היווצרות שלוחה. דרבונים מגבילים את הניידות של מפרק הכתף ומובילים לרוב לצוואר בקבוק כתף או לתסמונת הפגיעה.
