אופיואידים

תחת המונח אופיואידים משככי כאבים חזקים מקובצים יחד. הם יכולים להוביל להתמכרות אם משתמשים בהם בצורה מוגזמת.

מהם אופיואידים?

המונח אופיואידים כולל משככי כאבים חזקים. הם יכולים להוביל להתמכרות אם משתמשים בהם בצורה מוגזמת.

אופיואידים, המשמשים כמקלים על כאב, נושאים גם את השם משככי כאבים אופיואידים. לסוכנים אלה השפעה משחררת כאבים חזקה על קולטני האופיואידים. מורפיום הוא אחד האופיואידים הידועים ביותר. הוא משמש לטיפול בכאב מאז המאה ה -19. המורפין מתקבל מפרג האופיום. בימינו משתמשים גם באופיואידים סינתטיים וחצי-סינתטיים.

מבדילים בין אפיואידים יעילים לטיפול באופן לא תקין. בעוד שאופיואידים טיפוליים משמשים ברפואה כאמצעי לטיפול בכאב, אופיואידים הניתנים שלא כהלכה משמשים כחומרים משכרים. האופיואידים הניתנים לטיפול הם לרוב נגזרים של אלקלואידים טבעיים. ניתן לשנות אותם כימית ולפעול כאגוניסטים על תת-תת סוגים של קולטני אופיאטים.

נציגי אופיואידים ידועים הם U. א. טרמדול, טילדין, אוקסיקודון, פנטניל, אלפנטניל, מפטזינול, סופנטניל, פטידין ודימורפין, המכונה גם הרואין. כמו כל שאר משככי הכאבים האופיואידים, הם בעיקר נכללים בחוק הנרקוטיקה.

אופיום משמש כחומר בסיסי של משככי כאבים אופיואידים. זהו המיץ החלבי של זרעי הצמח הפרג האופיום (Papaver somniferum), המכיל סוגים שונים של אלקלואידים. הם מגישים פנטרן כמו מורפין, תיאבין וקודין, כמו גם בנזיליסוקווינולינות כמו נוסקפין, נרצין ופפארין.

השפעה פרמקולוגית

אופיואידים פועלים ישירות על מערכת העצבים המרכזית (CNS). נקודות המיתוג של תאי העצב חסומות במיוחד, מה שמונע העברת אותות כאב.ההשפעות המשככות כאב של משככי כאבים לאופיואיד נובעות מקולטני μ, שהם תת-צורות של קולטני אופיואידים.

אם אדם סובל ממתח פיזי או פסיכולוגי, החומרים בגוף עצמו כמו אנקפלינים ואנדורפינים משתחררים מהמוח. לאלו יש את המאפיין של חיבור לקולטני האופיואידים, שמכבה את תפיסת הכאב לזמן קצר. מסיבה זו, למשל, נפגעי תאונות לעיתים קרובות אינם מסוגלים לתפוס את הכאב בפציעותיהם. הכאב ניתן לחוש רק אחר כך. באמצעות תגובה זו, הגוף מדכא תגובות כאב משתקות כך שהאדם יישאר מסוגל לפעול.

אופיואידים פועלים גם על קולטנים אלה. הם מדכאים כאבים, מפחיתים חרדה, מעכבים נשימה, חוסמים את מרכז השיעול ומחלישים את יכולת הריכוז. בנוסף, ישנה היצרות של האישונים, ירידה בתפוקת השתן, התקשות של שרירי השלד, הרחבת כלי הדם ושחרור ההורמון היסטמין. מכיוון שהמעי מתרוקנת לאט יותר, הדבר מוביל לעצירות. חלק מההשפעות הללו נחשבות בלתי רצויות וזו הסיבה שהם מסווגות כתופעות לוואי.

יישום רפואי ושימוש

אופיואידים משמשים לכאבים עזים במיוחד. הם מהווים חלק חשוב בטיפול בכאב רפואי, הכאבים הם לרוב כאבי סרטן, כאבי קוליק, כאבים הנגרמים כתוצאה מתאונה או כאבים במהלך הניתוח. אינדיקציה נוספת היא כאבים במערכת השלד והשרירים כמו דלקת מפרקים שגרונית, אוסטאופורוזיס (אובדן עצם) או דלקת מפרקים ניוונית.

ניתן לתת אופיואידים בדרכים שונות. הם יכולים להילקח בצורה של טבליות, מוזרקים באמצעות מזרק או ניתנים כמתקן. ישנם גם טלאים עם השפעות טרנסדרמליות.

אחת ההשפעות הידועות לשמצה של אופיואידים היא תכונותיהם המשפרות את מצב הרוח. לדוגמה, יש אנשים המשתמשים בחומרים המכילים אופיואידים כדי להתרגש, דבר שנמצא תחת שימוש בסמים. לפיכך ניתן להקיש משככי כאבים לאופיואידים רק במרשם רופא וכפופים לבקרה רפואית קפדנית.

בעיקרון, אופיואידים הם משככי הכאבים היעילים ביותר המשמשים ברפואה. יש להבחין בין אופיואידים חלשים כמו טרמדול לבין חומרים חזקים כמו מורפין ופנטניל.

אתה יכול למצוא את התרופות שלך כאן

➔ תרופות לכאב

סיכונים ותופעות לוואי

בגלל הפוטנציאל הגבוה להתמכרות, ישנם רופאים וחולים הספקנים מאוד לגבי אופיואידים. אולם כאשר משתמשים בהן נכון, הם מספקים ניהול כאב מיטבי ולרוב נסבלים היטב. עם זאת, תופעת לוואי שכיחה היא עצירות. במקרים כאלה המטופל יכול לעורר את תפקוד המעי שלו על ידי סוכנים הפועלים באופן טבעי כמו זרעי פשתן או שזיפים מיובשים. אך גם תרופות משלשלות יכולות לעזור.

תופעות לוואי אחרות שאינן רצויות בעת נטילת אופיואידים הם בחילות והקאות, אשר, עם זאת, שוככות לאחר שבוע עד שבועיים. לחלופין ניתן לתת אנטי-אמטיקה להפחתת בחילה. לא לעיתים רחוקות, החולים סובלים גם מסחרחורות ועייפות. תופעות לוואי אלה ניכרות במיוחד בשלב הראשוני של הטיפול באופיואידים ונעלמות במהרה.

בעיות במתן שתן, יובש בפה, גירוד ובעיות לב וכלי דם נחשבות כתופעות לוואי נדירות למדי. קשה לטפל בתופעות הללו.

במקרה של מנת יתר של משככי כאבים אופיואידים, דיכאון הנשימה האיום מאיים. במקרה הגרוע ביותר זה יכול אפילו לגרום לכשל נשימתי מסכן חיים.

בעיה נוספת באופיואידים היא שהם ממכרים מאוד. אם מתרחשת התמכרות, הנפגעים חווים תסמיני גמילה גופניים כמו אי שקט מוטורי, בליטות אווז, נשימה מהירה יותר, התעטשות, קרעים חזקים, זיעה קרה, לחץ דם מוגבר וכאבים. לאחר מספר שבועות, תסמיני הגמילה בדרך כלל שוככים.

תלות פסיכולוגית אפשרית גם לפרק זמן מסוים. זה נובע מההשפעות האופוריה של האופיואידים. לאחר מכן, האנשים הפגועים מראים צורך שאינו יודע שובע לשימוש באופיואידים. התמכרות להרואין היא אחת הצורות הידועות ביותר להתמכרות לאופיאטים.

עם זאת, אם משתמשים באופיואידים באופן בלעדי בטיפול בכאב, הסיכון להתמכרות נחשב לנמוך עם טיפול מתאים.