ב רפלקס מנדל-בכטרוי זהו רפלקס רגלי מקבוצת באבינסקי, הנמנה בין שלטי מסלול הפירמידה. תנועת הרפלקס הפתולוגית יכולה להצביע על פגיעה בנוירונים המוטוריים המרכזיים. נזק כזה מתרחש, למשל, בהקשר של טרשת עורק אמיוטרופית (ALS).
מה הרפלקס של מנדל-בכטרוי?
רפלקס מנדל-בכטרוי הוא רפלקס פתולוגי של הגפיים. תנועת הרפלקס שייכת לקבוצת באבינסקי ולכן היא מה שמכונה שלט מסלול פירמידה. נוירולוגיה מכירה בקבוצת רפלקס זו כתסמין במחלות של תאי העצב המוטורי במערכת העצבים המרכזית.
הנוירונים המוטוריים הם נקודות המיתוג העליונות לכישורים המוטוריים הרצוניים והרפלקסיים. הנוירון המוטורי התחתון שוכן בקרן הקדמית של חוט השדרה בקטעים הפירמידיים המכונים. מכאן דחפים עצביים משתנים ממערכת העצבים המרכזית אל האיברים העוקבים ושרירי השלד.
רפלקס מנדל-בכטרוי נקרא על שם ולדימיר מיכאילוביץ 'בכטרוב. הנוירולוג הרוסי קשר לראשונה את הרפלקס עם ערך פתולוגי במאה ה -19. בקשר עם מגלהו, רפלקס מנדל-בכטרוו נכלל גם בקבוצת רפלקסי בכטרוב. לכל רפלקסי בכטרוב יש ערך למחלות וחוזרים לבכטרוב כראשון שתיאר זאת. בנוסף לרפלקס מנדל-בכטרוו, רפלקס התלמידים הוא גם אחד הרפלקסים של בכטרוב.
פונקציה ומשימה
גוף האדם משתמש ברפלקסים מוטוריים כדי להגן על עצמו מפני פגיעות ואובדן תפקודי. לכן רוב הרפלקסים נקראים גם רפלקסים מגנים. דוגמאות לתנועות רפלקס כאלו הן רפלקס השיעול כהגנה מפני חנק ורפלקס סגירת העפעפיים להגנה על גלגל העין.
כל הרפלקסים מופעלים על ידי מה שמכונה טריגרים. הטריגרים הללו הם תפיסות מאחת מחמש מערכות התפיסה האנושית. מערכת הראייה בפרט תופסת פונקציות טריגר בקשר לרפלקסים. לדוגמה, אם העיניים רואות חפץ שמתקרב לפנים, מתחיל הרפלקס ההגנתי של הזרועות. השתמטות תהיה גם רפלקס מוטורי בהקשר זה.
ברפלקס השיעול, הטריגרים אינם תפיסות ספציפיות של העיניים, אלא של הקולטנים המכניים בריריות דרכי הנשימה. כאשר תאי חישה אלו רושמים גירוי חזק הם מפעילים שיעול רפלקסי. אם מדובר במאבק במרכיבי מזון ונוזלים מחוץ לדרכי הנשימה, אם האדם נחנק.
מערכת הרפלקס ברובה בלתי נשלטת מכיוון שהיא מורכבת מתנועות לא רצוניות. מערכת הרפלקס משתנה במהלך החיים. לפיכך למבוגרים יש פחות רפלקסים מאשר תינוק, שעבורם תנועות הרפלקס עדיין חיוניות. תינוקות, למשל, יונקות אוטומטית את שד אמם הרבה לפני שהם יכולים לעשות זאת כרצונם. רפלקס זה חוזר ונשנה לאחר שנת החיים הראשונה, מכיוון שהוא כבר לא נדרש לצורך ההישרדות.
הרפלקסים של קבוצת בינסקי הם גם תנועות רפלקס פיזיולוגיות לתינוקות עד גיל שנה. כתוצאה מכך, אין להם ערך מחלה. עם זאת, עבור מבוגר, סימני מסלול הפירמידלי הם פתולוגיים ודומים להתפתחות רטרו-דרומית, כמו שקורה בפגיעה בנוירונים המוטוריים המרכזיים.
כאמור בהתחלה, הנוירונים המוטוריים הם נקודת המיתוג העליונה עבור רצפי תנועה נרחבים. לדוגמא, תינוק עדיין לא יכול להזיז את שרירי הגפיים האישיים באופן פרטני, אלא רק בקבוצה. אם החלק האחורי של כף הרגל מצופה, למשל, כל אצבעות הרגליים נעות לכיוון כף הרגל, למשל. תנועת רפלקס זו היא רפלקס מנדל-בכטרוו.
הודות לנוירונים המוטוריים, אנשים מגיל שנה בערך מסוגלים להזיז את הגפיים הפרטניות באופן ספציפי. מגיל זה ואילך, הנוירונים המוטוריים המרכזיים מחברים בין הדחפים כעל פוטנציאל פעולה לספלי שרירים בודדים של שרירי השלד. אם ניתן להפעיל רפלקס של מנדל-בכטרוו אצל מבוגר, אז זה מעיד על חוסר שליטה על-גבי-מרץ של הנוירונים המוטוריים המרכזיים.
מחלות ומחלות
כמו כל הסימנים הפירמידאליים האחרים, רפלקס מנדל-בכטרוו הוא הסימפטום של נגע נוירולוגי הפוגע בנוירונים המוטוריים. מסיבה זו נלקח בחשבון בעיקר הרפלקס הפתולוגי באבחון נוירולוגי.
בדיקת הרפלקס הפכה בינתיים להליך אבחון סטנדרטי בנוירולוגיה. עם זאת, מהימנותם של אמות המידה האבחוניות מקבוצת Babinski נחשבת כיום באופן ביקורתי. רפלקס בודד מקבוצת בינסקי אינו מסוגל כעת להעלות השערות על נזק לנוירונים המוטוריים. לרפלקס מנדל-בכטרוב כבר אין ערך אבחוני. כך גם לגבי כל הרפלקסים האחרים מקבוצת סימני המסלול הפירמידלי.
עם זאת, רפלקסים של קבוצת בבסקי יכולים לתת לנוירולוג חשד ראשוני למיקום הנגע במערכת העצבים המרכזית. נגע של הנוירון המוטורי הראשון מלווה בספסטיות בפרט. אם לעומת זאת, הנוירון המוטורי השני נפגע, הסימפטום העיקרי הוא בדרך כלל חולשת שרירים או חוסר ביטחון.
אבחנה של מחלה מסוימת על בסיס קשרים אלה היא עדיין אתגר, מכיוון שמחלות נוירולוגיות שונות עלולות לפגוע בנוירונים מוטוריים. המחלה האוטואימונית טרשת נפוצה, למשל, גורמת לדלקת אימונולוגית במוח וברקמת העצב של חוט השדרה, מה שעלול לפגוע בנוירונים המוטוריים. באופן דומה, ALS יכול לגרום לנגע עצבי מוטורי. במחלה ניוונית זו הרקמה במערכת העצבים המוטורית מתפרקת טיפין טיפין.
בנוסף לערך האבחוני, לכל סימני הפירמידות יש גם ערך פרוגנוסטי. לדוגמה, הנוירולוג נוטה לדבר על מהלך שלילי של טרשת נפוצה אם כבר קיימים סימנים לנתיב פירמידאלי כבר עם תחילת המחלה. אפילו כקריטריון פרוגנוסטי, הרפלקסים של קבוצת בינסקי אינם קריטריונים אמינים במאה אחוז.
