של ה מנגנון משוב ארוך הוא עיקרון של משוב שכן הוא רלוונטי לאיזון ההורמונלי בגוף האדם. לולאת הבקרה בין הורמוני בלוטת התריס ל- TSH (תירוטרופין) היא אחד ממנגנוני המשוב המוכרים הידועים ביותר. הפרעות בתוך לולאת בקרה זו מתרחשות, בין היתר, במחלת גרייבס.
מהו מנגנון המשוב הארוך?
מנגנוני משוב במובן של משוב בוויסות עצמי ממלאים תפקיד בגוף האדם, במיוחד עבור המערכת ההורמונאלית. במהלך הסתגלות עצמית, הורמונים מווסתים את הפרשתם שלהם. קיימים סוגים שונים של משוב. אחד מהם הוא מנגנון המשוב הארוך, התואם לעיקרון התאמה עצמית פיזיולוגית.
המשוב הארוך ממלא תפקיד, למשל, להורמוני בלוטת התריס והשפעתם על שחרור ההורמון המשחרר תירוטרופין. בנוסף, מנגנון המשוב הארוך הוא עיקרון בסיסי בשליטה המרכזית במערכת האנדוקרינית. ההיפותלמוס נמצא במרכז שליטה זו. החלק המוחי שייך לדיאנספלון ומתאים למרכז הרגולטורי הגבוה ביותר בכל התהליכים הצמחיים והאנדוקריניים.
בעיקרו של דבר, שני מעגלים ממלאים תפקיד לתהליכי השליטה ההורמונלית על ידי ההיפותלמוס. בנוסף למנגנון הפידבק הקצר, לולאת ההיפותלמוס-אדנואהיפופיזאלית או לולאת יותרת המוח, זה כולל את לולאת האיבר adenohypophyseal או יותרת המוח, המתאימה למנגנון משוב ארוך.
פונקציה ומשימה
בגוף האדם ישנם עקרונות רגולטוריים שונים עם מנגנוני משוב, במיוחד בתחום הרגולציה ההורמונאלית. תקנה זו מעורבת ברמות שונות של משוב. ההיפותלמוס הוא המרכז האולטימטיבי של כל תהליכי המשוב ההורמונלי.
אזור המוח מכיל אזורים פתוחים המקבלים מידע מהסביבה, ממערכת העצבים המרכזית ומהפריפריה ההורמונאלית של הגוף. המידע מהפריפריה בגוף תואם לרוב לשינויים בריכוז ההורמונים. כל המידע לעיל רשום על ידי שדות הקליטה של ההיפותלמוס.
הקשר בין הפריפריה להיפותלמוס מייצג מנגנון משוב ארוך, בסופו של דבר מידע מההיפותלמוס מגיע לבלוטת יותרת המוח. ניתן לעשות זאת באמצעות נוירוגנים דרך צינור השחפת, או דרך כלי הדם הפורטלי דרך הורמונים היפופיזליים.
זה האחרון במקרה של ההורמונים המשחררים והמעכבים של ההיפותלמוס. הורמונים אלו הם הורמוני שליטה המשפיעים באופן ספציפי על בלוטת יותרת המוח הקדמית. הורמונים משחררים הם למשל ההורמונים GHRH, GnRH, CRH ו- THR. ההיפותלמוס מקבל משוב מהבלוטת יותרת המוח לא באמצעות מנגנון משוב קצר יותר.
מנגנון הפידבק הארוך בין ההיפותלמוס לפריפריה ממלא גם תפקיד להורמונים הבלוטות, אשר בעצמם מייצגים עיקרון רגולטורי חשוב במסגרת המשוב האנדוקריני. מכיוון שבלוטת יותרת המוח מקבלת גם משוב מהפריפריה של הגוף באמצעות מנגנון משוב ארוך, הבלוטה יכולה להשתמש במידע זה כדי להסדיר את שחרורם של הורמונים גלנדוטרופיים ובכך להשפיע על הפרשת איברים אנדוקריניים היקפיים.
המערכת ההיפותלמית-יותרת-המוח ניתנת אפוא לחזור מספר פעמים וקובעת את הפעילות של כל הבלוטות באמצעות עקרון הוויסות של ההורמונים הבלוטות. כל רמות הרגולציה של המערכת נשלטות מבחינת משוב שלילי. בקיצור, האיזון ההורמונאלי מסודר בלולאות בקרה שמתאימות באופן רציף לדרישות ההורמונים הנוכחיות של הגוף. ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח הוא הדוגמא החשובה ביותר לעיקרון זה.
מנגנון המשוב הארוך ממלא בסופו של דבר תפקיד לכל ההורמונים ובסופו של דבר רלוונטי גם לביוץ למשל. השפעת המשוב הארוכה של אסטרוגנים ופרוגסטרון קשורה שוב למפרע למערכת ההיפותלמוס-יותרת המוח.
למחזור הנשי אפוא שני מרכיבי מיסוי חשובים. בנוסף לפידבק הארוך-ארוך של אסטרוגנים ופרוגסטרון על המערכת בין ההיפותלמוס ובלוטת יותרת המוח, לשחרור פעימות ההורמונים GnRH, LH ו- FSH תפקיד בביוץ.
מחלות ומחלות
הפרעה במעגל בקרת הורמונים יחיד מביאה בדרך כלל לשיבוש במאזן ההורמונאלי כולו ובתפקודי הגוף הנלווים אליו בגלל הקשרים ההדוקים בין מעגלי בקרה בודדים. בלוטת התריס יתר או תת פעילות של בלוטת התריס (יתר- ו תת פעילות של בלוטת התריס) יכולים להיווצר, למשל, כתוצאה ממחסור או אספקת יתר של TSH וכך מצביעים על תקלה של יותרת המוח.
מנגנון המשוב הארוך בין הורמוני בלוטת התריס וההורמונים המשחררים תירוטרופין הוא הסיבה לקשר זה. גידולים המייצרים TSH יכולים גם לגרום לעודף של TRH, מה שבתורו משבש את לולאת השליטה התירוטרופית.
השפעות על מנגנון המשוב הארוך בין הורמוני בלוטת התריס ו- TRH ניתן לראות גם במחלות כמו מחלת גרייבס. המחלה מובילה לבלוטת תריס יתר, הקשורה לתגובות אוטו-אימונולוגיות. מערכת החיסון של המטופל תוקפת את קולטני ה- TSH בתוך זקיק בלוטת התריס. נוגדנים מסוג IgG נקשרים לקולטנים וממריצים אותם לצמיתות על ידי חיקוי ההשפעות של TRH.
עקב לולאות השליטה, הדבר מביא להגברת הפעילות של בלוטת התריס. עולה יתר על הורמוני בלוטת התריס. בנוסף הבלוטה הופכת גדולה יותר וגדולה בגלל גירויים בצמיחה. מכיוון של- TSH הנוכחי בגוף אין יעילות בגלל חוסר יכולתו להיקשר לקולטנים, תפקודי גוף שונים הם בסופו של דבר מחוץ לאיזון.
בגלל העלייה בריכוז הורמוני בלוטת התריס, ריכוז ה- TSH הכללי יורד באמצעות מנגנון המשוב הארוך. במקביל, נוגדנים אוטומטיים על יותרת המוח מפריע להפרשת TSH. למרות שריכוז ה- TSH ממשיך לרדת, המחלה קשורה להופעת יתר של בלוטת התריס.
תסמונת קושינג מובילה גם להפרעות בכל המערכת האנדוקרינית. המחלה היא מחלה בציר ההיפותלמי-יותרת המוח-אדרנל. גידולי יותרת המוח הקדמיים מפרישים לרוב ACTH, המגרה רמות פלזמה גבוהות של קורטיזול. החולים סובלים מרמות סוכר גבוהות בדם, אשר יכולות להיות קשורות לסוכרת מסוג II.
שינויים גם באוסטיאופורוטי וחולשת שרירים יכולים להופיע. השמנה בגזע עם צוואר שור ופני ירח מלא הם סימנים אופייניים לתסמונת קושינג.
