אנדוסונוגרפיה

ה אנדוסונוגרפיה היא שיטת בדיקה עדינה שמדמיינת איברים מסוימים מתוך הגוף באמצעות אולטרסאונד. אברי העיכול וחלל החזה נבדקים לעתים קרובות במיוחד בשיטת אבחון חדשה יחסית זו. היתרונות של אנדוסונוגרפיה הם החופש מהקרינה, הקרבה לאיבר שנבדק והאפשרות לבצע ביופסיות או התערבויות טיפוליות בו זמנית.

מהו אולטרסאונד אנדוסקופי?

אנדוסונוגרפיה היא אולטרסאונד שאינו מבוצע כווריאציה קלאסית על ידי הזזת המתמר על העור, אלא במקום זאת הוא מספק את התמונות ישירות מתוך הגוף.

אנדוסונוגרפיה היא אולטרסאונד שאינו מבוצע כווריאציה קלאסית על ידי הזזת מתמר על העור, אלא מספק את התמונות ישירות מתוך הגוף.

זה מתאפשר בעזרת אנדוסקופים נוקשים או גמישים, אותם הבודק יכול להכניס ישירות למערכות האיברים כדי להבהיר אותם או לפתחי גוף סמוכים. בקצה האנדוסקופ יש בדיקת אולטרסאונד קטנה שניתן להשתמש בה כדי להשיג תמונות משמעותיות במיוחד, שכן היא ממוקמת באופן אידיאלי ישירות על הרקמה שיש להעריך, כמו הממברנה הרירית של הקיבה או המעיים.

בדומה לשיטת הסונוגרפיה הקלאסית, ניתן גם לעקוב אחר ההתרחשויות המוקלטות בגוף במקביל על גבי המסך עם אנדוסונוגרפיה. זה שימושי במיוחד אם האולטראסאונד מתוך הגוף אינו מיועד רק לאיתור דלקות, היצרות או גידולים, למשל, אלא גם יש לבצע נקבים מהרקמה במקביל תחת שליטה חזותית כדי לסגור את האבחנה.

פונקציה, השפעה ומטרות

אולטרסאונד אנדוסקופי הפך לאמצעי יעיל, במיוחד בדרכי העיכול, מכיוון שהוא מספק תמונות בסיכון נמוך במיוחד מאזור זה. הליך הבדיקה דומה מאוד לגסטרוסקופיה (גסטרוסקופיה) או לקולונוסקופיה (קולונוסקופיה) - רק עם ההבדל שנובע מתמונות האולטרסאונד שהוקלטו על ידי הגישה הקטנה.

מכשיר מיוחד זה רק עבה מעט יותר מהאנדוסקופים המשמשים לשיקוף רגיל. זה נהדר לבדיקת מצב דפנות הוושט והקיבה, התריסריון והחלחולת. אפילו שינויים בגודל מילימטרים בודדים ניתנים לגילוי בעזרת אנדוסונוגרפיה. בשל הגילוי המוקדם, ניתן לטפל בגידולים אפשריים במיוחד. אנדוסקופים גמישים מבטיחים כי הרופא יכול לבדוק מקומות בגוף שקשה לגשת אליהם.

בדיקות דקיקות במיוחד שניתן להכניס למערכות התעלות של מערכת העיכול מתאימות לגילוי מחלות באזור המרה והלבלב. בעזרת אנדוסקופים המצוידים במכשירים מיוחדים ניתן לקחת דגימות רקמות או לרוקן ציסטות במהלך הבדיקה. אם הממצאים אינם תקינים, ניתן לומר הצהרות ראשוניות על אופי שפיר או ממאיר של פוליפ או על העומק בו נמצא גידול ברקמה.

לאולטרה-סאונד אנדוסקופי יש גם תפקיד חשוב בתחום מחלות פי הטבעת: הכנסת האנדוסקופ הדק יחסית עם מתמר לרקטום מאפשרת שליטה לאחר פעולות טחורים, הבהרת הפרעות בצואה וחיפוש גידולים שפירים או ממאירים. בנוסף, טיפול לאחר לחץ נמוך לאחר טיפולי סרטן אפשרי בדרך זו. באזור הגינקולוגי, למשל, כאשר אישה מתלוננת על כאבים או דימומים מתמשכים או נמצאת בהריון מוקדם, מבוצעת גם אולטרסאונד בתוך הגוף בעזרת האולטראסאונד הנרתיק.

בעזרת מכשיר בצורת מוט שיש לו מתמר, ניתן לקבל סקירה משמעותית של האגן הקטן. ניתן לאתר גידולים, דלקת ומקורות דימום שונים. עם נשים בהריון - ללא קרינה מסוכנת - ניתן לבדוק את ההתאמה הנכונה של ההיריון ואת ההתפתחות בזמן של העובר. במקרה של תסמינים בדרכי הנשימה או באזור החזה, ניתן להשתמש באנדוסונוגרפיה גם כחלק מברונכוסקופיה. כאן ניתן להעריך היטב את הסמפונות מבפנים וניתן לקחת דגימות רקמות להבהרה נוספת באותו אבחון.

סיכונים, תופעות לוואי וסכנות

אנדוסונוגרפיה היא שיטת בדיקה נטולת סיכון לחלוטין בכל מה שקשור לאבחון באמצעות גלי אולטרסאונד. זה גם לא מהווה סכנה לנשים הרות ותינוקות, בניגוד לטומוגרפיה ממוחשבת (CT), טומוגרפיה של תהודה מגנטית (MRT) וסקינטיגראפיה, המהווה חלק מתחום הרפואה הגרעינית, אנדוסונוגרפיה, כמו אולטרסאונד קלאסי, פועלת ללא אמצעי ניגודיות וללא שימוש בחומרים רדיואקטיביים.

הליך הבדיקה הוא אפוא בטוח לחלוטין לסובלים מאלרגיות וניתן לחזור עליו בתדירות גבוהה ככל שנראה. הסיכונים - גם אם ברובם נמוכים מאוד - נובעים רק מהחדרת האנדוסקופ לחללי הגוף השונים. כמו באנדוסקופיות קונבנציונאליות, יש גם סיכון (נמוך מאוד) לפגיעה ברקמות ולגרום לדימום באולטרסאונד אנדוסקופי. צורות ההרדמה או ההרגעה השונות קשורות לרמות סיכון שונות עבור המטופל. מגוון האפשרויות, החל מזריקות שינה קלות ועד להרדמה כללית, תלוי באזור שנבדק ובמצבו הפיזי והפסיכולוגי של המטופל.

ההכנה לאולטראסאונד האנדוסקופי שונה גם כן, תלוי באזור הגוף שיש לבחון. לצורך בדיקות בהרדמה, על המטופל להיות תמיד מפוכח. זה תקף גם לאבחון של דרכי העיכול, שכן הסונוגרפיה - כמו גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה - מתקשה או בלתי אפשרית על ידי אוכל שנותר. אין צורך בהימנעות מזון ברקטוסקופיה, מכיוון שניתן להכין את אזור הבדיקה בקלות עם חוקן. אולטרסאונד הנרתיק צריך, במידת האפשר, להתרחש מחוץ לתקופת הוסת, אך במקרים דחופים זה אפשרי בכל עת.

מחלות טיפוסיות ושכיחות בדרכי העיכול

• כיב בקיבה
• דלקת ברירית הקיבה (דלקת קיבה)
• שפעת בטנית
• בטן בלתי רגילה
• סרטן הקיבה
• מחלת קרוהן (דלקת מעיים כרונית)
• דַלֶקֶת הַתוֹסֶפתָן